חיפוש

סיפורו של עוגב




בימים אלה הולכת ונשלמת בנייתו של עוגב בסלון הטחנה. העוגב הוא מעשה ידי רב-האומן גדעון שמיר, והוא גם זה שמתקינו אצלנו, יחד עם עוזרו אורי שני.

העוגב הוא תולדה של קשר מיוחד שנוצר לפני שנתיים בינינו לבין גדעון - בונה העוגבים היחיד בארץ. הוא לימד אותנו על עולם העוגבים וחשבנו יחדיו על רעיונות ליצירת עוגב קונספטואלי המורכב מצינורות וציוד טחינה ישן שנשאר במבנה טחנת הקמח, שאנחנו מחזירים לחיים כמרכז אזרחי.

במסגרת זו הבאנו לסדנת העוגבים של גדעון ביובלים צינור מהטחנה, שאותו הוא חיבר לחליל מכנסיית הדורמיציון בירושלים. למרבה הפלא - הצינור והחליל היו בדיוק בקוטר המתאים. אולם לאחר שנשפנו ב"דורמיצינור" באמצעות מפוח ובדקנו את הצליל שהוא מפיק באקוסטיקה הייחודית של הטחנה - גילינו לצערנו שלא נצליח ליצור עוגב רב אוקטבות בדרך זו.

הפלא הבא היה ביקורה של אילנה זיידמן בטחנה; אילנה היא בתו של ז׳ראר לוי ז"ל, מייסד ״הפסטיבל הבינלאומי לעוגב בישראל״. בעקבות הסיור חברה אילנה אלינו ולחזון הטחנה, והיא ומשפחתה החליטו לתרום את העוגב של ז'ראר לטחנה.

ז׳ראר גדל בפריז ולמד לנגן בעוגב מכומר בכנסיית סנט סברין בפריז. כשעלה ארצה נהג לנגן מדי פעם להנאתו במנזר רטיסבון בירושלים, עד שהכיר את גדעון, שבנה בעבורו את העוגב הזה לפי מידות קיר הסלון שבביתו.

העוגב נדד עם משפחת לוי מבית לבית, וכעת הוא פורק והורכב זו הפעם החמישית (!) בטחנה.

בעוגב 752 חלילים, המחולקים ל-17 רגיסטרים המופעלים על-ידי שתי מקלדות ומערכת פדאלים. חלק מהרגיסטרים מקורם בעוגב צרפתי ישן מהמאה ה-19, וחלקם מהסדנה של בונה העוגבים הפרנסיסקאני דלפין תבואדה שחי בירושלים (1924-2002). את כל היתר בנה גדעון בעצמו.

בטחנה, אפוא, נוצר מקום למוסיקת עוגב קלאסית ועכשווית, בהופעות, נגינה, לימוד, הלחנה, הקלטות ופרויקטים בין-תחומיים.

בקרוב ניצור את התכנית הראשונה; ובהמשך צפויים עוד נסים ונפלאות סביב פרויקט העוגב - הישארו מעודכנים.




101 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול