אדר, אמן ופסל קינטי, מתהדר בתואר "האדם הגבוה ביותר בטחנה". אבל איך התגלגל מגבעת עדה הרחוקה לחלל הטחנה?
לפני קצת פחות מארבעה חודשים, בעת נבירה ברשת בחיפוש אחר מפגשי מייקרים לילדים, נתקלה שירלי באזכור קיקיוני של חוג במתנ"ס בזכרון יעקב, בהנחיית אחד - אדר גולדפרב. לאחר רחרוח על אודותיו, זומן אדר לטחנה מתוך תחושה פנימית עמוקה שיש לו מה לחפש כאן.
משנכנס אדר ללשכה - אי אפשר היה להתעלם ממנו. א) כי הוא כל כך גבוה, ב) כי נראה כאילו התגורר בטחנה מאז ומעולם ופשוט חזר הביתה. לאחר צפייה בעבודות שטותיות להפליא (יד ממוכנת שמלטפת מרבד דשא; בלון שמתקרב לקקטוס אבל לא מצליח להתפוצץ; נייר שנזרק לכיוון סל ניירות אבל לא פוגע וכיו"ב) הבנו שנועדנו למסד את היחסים; עוד באותו השבוע הוא העביר לטחנה את חפציו הרבים מספור וכן עוגיות לפגישות צוות.
אז מה הביא אדר לטחנה? צבי עשוי מעגלת סופר; פסל סכו"ם עכו"ם; אהיל עשוי ממסורים; אהיל אזיקונים; כיסא נדנדה שהכין ממושבי מחלקת תיירים במטוס; מושב מטוס מהמחלקה הראשונה; חלונות מטוסים; פסלי גרוטאות; גרוטאות מפוסלות; מצלמות CCTV; מכשיר אלאדין להגדלת מסמכים שמסוגל לשגר אדם אל העבר, וכל דבר שלא הייתם מעלים על הדעת.
כיוון שלא רצינו לשמור את כל הטוב הזה רק לעצמנו, ערך אדר בחג החנוכה סדנה חד-פעמית ליצירת חנוכיות מחומרים ממוחזרים - שעל אף יום גשם סגרירי, זכתה למבול של משתתפים בני כל הגילים.
כעת אדר מציע סדנאות סטימפאנק משגעות בטחנה; וכך הוא מספר:
"ממש בקצרה: סטימפאנק הוא סוג של מדע בדיוני, שמציג עולם המבוסס טכנולוגית על מכניקה ומנועי קיטור. בדרך כלל, סטימפאנק מציג גרסה משלו להתפתחות העולם עם דמיון כללי לתקופה הוויקטוריאנית הבריטית או לתקופת ה"מערב הפרוע" האמריקאית, כלומר החצי השני של המאה ה-19.
אפשר להעביר כמעט כל חפץ, פסל, או כלי מהעולם שלנו לעולם הסטימפאנק, והוא גורם לדברים חדשים להיראות ישנים ולדברים ישנים להיראות חדשים. ככה התחלתי לעשות כל מיני חיות רובוטיות ויצורים מכניים שנראו כאילו הם נבנו גם בעבר וגם בעתיד. עולמות הסטימפאנק הם חדשניים וחכמים אבל גם מלאים בקסם ובמסתורין, ושילוב התחושות המופלאות האלו הוא הסיבה שאני עושה את הסדנה הזאת."
בואו, כדאי לכם!
כאן תוכלו להתרשם מהאמנות של אדר: https://www.adargoldfarb.com/